פוסט עמוק תרתי משמע 
האם ההצלחה העסקית שלנו תלויה ביכולת השיווקית שלנו?
האם ביכולת התפעולית שלנו?
האם ביכולת הניהולית שלנו?
אבל,
לפני זה. ועמוק יותר… למי שרוצה להתעמק…
כמה מאיתנו יודעים הרבה על שיווק,
על תפעול ועל ניהול ולמרות שיודעים לא מממשים?
יודעים אבל תקועים?
אגב, תקוע,
יכול להיות תקוע בכל מיני מקומות.
תקוע זה עניין אישי סובייקטיבי.
אם התחושה היא של תקיעות זה מה שהיא.
גם אם אחרים לא יבינו.
אני חושב כבר תקופה ארוכה שיש גורמים נוספים – תודעתיים – שמשפיעים מאוד על ההתנהלות שלנו בעולם. גם על ההתנהלות העסקית שלנו.
נגיד, אם אנו לא ממש אוהבים לבצע את השירות שאנו מוכרים,
יתכן ויש לנו מחסום תודעתי לשווק ולמכור.
נגיד, אם אני מוכרים מוצר שאיכותו אינה טובה מספיק,
יתכן ואנו נייצר מחסום תודעתי לשווק ולמכור אותו.
נגיד, ומכירת המוצר או השירות שלי גורמת לי לעשות המון פעולות שאני לא אוהב (גם אם יש כאלה שאני כן אוהב),
יתכן ואנו נייצר מחסום תודעתי לשווק ולמכור אותו.
כל אלה, עלולים לחסום את עצמנו מלשווק כמו שאנו יודעים, למכור ולתפעל.
אבל,
יש אפילו עומקים עמוקים יותר בתודעה שלנו.
של כולנו.
למשל,
אם אנו חושבים,
במודע או בתת מודע,
שאיננו ראויים מספיק.
איננו טובים מספיק.
איננו יודעים מספיק.
אם אנו חווים עמוק עמוק את התחושה של
“אני לא טוב מספיק”.
אז,
נצליח בעולם החיצוני רק כמה שהעולם הפנימי שלנו יאפשר לנו. רק ברמה שאנו חושבים שאנו טובים מספיק.
נגיד שאנו מאמינים שאנו טובים מספיק לתת שירות לאדם / עסק / לקוח אחד חדש בחודש. אז זה מה שנמצא את עצמנו עושים. מצליחים לעשות.
ואז, ברגע שנאמין שאנו יכולים לתת שירות לשלושה / חמישה / עשרה ויותר, נצליח לעשות את הפעולות ההכרחיות בשביל שאכן ניתן את השירות שלנו לכמות הזו של האנשים / עסקים / לקוחות.
נגיד שאנו חושבים עמוק עמוק שכל מה שמגיע לנו בחודש זה סכום כסף מסוים כהכנסה, אז, זה מה שנצליח להכניס כנראה, לא יותר מזה, כי מה שאנו מאמינים עמוק עמוק, אנו ממשים בחוץ.
ככל שאני מעמיק יותר ויותר,
ככל שאני מבין יותר,
אני רואה ששיווק (דיגיטלי או אחר) וכל השאר, אלו הם רק כלים, שהתודעה שלנו יכולה לעשות בהם שימוש להשגת המטרות והאמונות שלה עד לגבול העליון.
על מנת לפרוץ דרך,
קודם כל צריך לחפור עמוק,
להבין מה עוצר אותנו ואז אפשר יהיה לעלות עוד למעלה.
על מנת לזכות בחופש שלנו,
אנו חייבים לשחרר את החסמים התודעתיים שלנו.
הרבה יותר קל לכתוב ולומר מאשר לעשות בפועל.
ומאוד קשה אולי בלתי אפשרי אפילו לעשות את זה לבד עם עצמנו. הרבה פעמים מישהו מבחוץ יכול להסתכל ולעזור ולקצר זמנים ותהליכים בצורה משמעותית.
יש ציטוט מפורסם המיוחס אמנם לנלסון מנדלה שהשתמש בו בנאום ההכתרה שלו, אך במקורו הוא נכתב על ידי מריאן ויליאמס, מורה רוחנית אמריקנית, והוא:
“הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי.
הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עצמה שמעל לכל שיעור.
זה האור שבנו – לא האפלה שבתוכנו – שמפחיד אותנו מכל.
אנחנו שואלים את עצמנו –
איזה זכות יש לי להיות מבריק, מצליח, מוכשר ואהוב?
למען האמת – איזה זכות יש לך לא להיות?
אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי ביטחון.
ככל שניתן לברק שלנו להאיר
אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו.
ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד”
שיהיה לכולנו שבת שלום 
