GPT5 נראה כרגע (עד לשינויים שיקרו בקרוב) כמו פלופ מבחינת המשתמשים. אחרי ימים של עבודה עם המודל החדש, אני יכול לומר בבטחה: זה לא מה שציפיתי. ואני לא לבד – רבים מהמשתמשים חווים בדיוק את אותן הבעיות.
הסופ"ש שהפך לסיוט טכנולוגי
במהלך הסופ"ש האחרון, החלטתי לתת ל-ChatGPT עם GPT5 מבחן מקיף. עשיתי מגוון פעולות – ממשימות כתיבה פשוטות ועד ניתוח מסמכים מורכבים. התוצאה? כמעט בכל משימה שנתתי לו, הוא התנהג בצורה מוזרה ומתסכלת ביותר.
הבעיות התחילו מיד: המודל היה אומר שהוא עושה דברים, אני הייתי מחכה, ופשוט כלום לא קרה. לא קובץ שנשמר, לא טקסט שנכתב, לא ניתוח שהושלם. הייתי עושה רפרש אחר רפרש, מנסה שוב ושוב, וכלום לא התקדם. זה היה כמו לנסות לעבוד עם מחשב שקופא כל כמה דקות.
האירוניה הכי גדולה הייתה כשעבדתי על מסמך ארוך וחשוב. במקום לעזור לי לשפר אותו, המודל כל הזמן הרס יותר ויותר מהתוכן. כל עריכה שהוא הציע הפכה את הטקסט לפחות ברור ופחות שימושי. זה היה כמו לתת למישהו לתקן לך את הבית, ולגלות שהוא פירק לך עוד קיר בכל יום.
רק אחרי שעות של תסכול הבנתי שזה לא רק אני – זה חלק מבעיות ההשקה של GPT5. כשקראתי עליהם ברשתות החברתיות ובפורומים, גיליתי שרבים חווים בדיוק את אותן הבעיות. זה היה מנחם קצת לדעת שאני לא מאבד את השפיות.
למה GPT5 מאכזב? הבעיות האמיתיות
שינוי בכפייה – נטישת המשתמשים הנאמנים
מה שהפתיע אותי במיוחד הוא שלא השאירו את האפשרות להשתמש גם במודלים הקודמים. אחרי תקופה ארוכה של עבודה עם GPT-4 וGPT-4o, הממשק המוכר פשוט נעלם בלי אזהרה ובלי אפשרות לחזור אליו. זה כמו שמישהו יחליף לך את המכונית ללא הודעה מוקדמת, ויגיד לך "תלמד לנהוג עם החדשה, זה הכל".
המעבר הפתאומי הזה לא רק לא נוח – הוא גם מראה חוסר התחשבות במשתמשים שהתרגלו לתהליכי עבודה מסוימים. יש לי זרימת עבודה שפיתחתי במשך שנה שלמה עם GPT-4, ועכשיו פשוט נאלצתי לשכוח מהכל ולהתחיל מחדש.
איטי יותר במשימות פשוטות – הפרדוקס המתסכל
בעבר, כשביקשתי משהו פשוט כמו לכתוב מייל קצר, לתרגם משפט, או לסכם רשימת נקודות – GPT-4o נתן תשובה תוך שניות ספורות. זה היה זורם, טבעי, יעיל. עכשיו עם GPT-5 אני מחכה 15-30 שניות לאותה משימה בדיוק, ולפעמים אפילו יותר.
זה לא נשמע הרבה זמן, אבל כשאתה עובד עם הכלי כל היום, כל יום, זה מרגיש נצח. זה כמו לחכות לרמזור אדום בכל צומת – גם אם זה רק דקה, זה משבש את הקצב ומביא לתסכול מתמיד. האירוניה היא שבאמת ציפיתי שמודל חדש יהיה מהיר יותר, לא איטי יותר.
איבד את החום האנושי – מהידידותי למכני
הדבר הזה הכי קשה להסביר במילים, אבל הוא הכי מורגש בשימוש היומיומי. GPT-4 הרגיש כמו שיחה עם מישהו חכם, סבלני וידידותי. היה בו משהו חם, אישי, כמעט אנושי. השיחות הרגישו טבעיות וזורמות.
עכשיו זה מרגיש פורמלי, קר, מכני. כמו לקרוא מאמר באינטרנט או לשאול שאלה בצ'ат של בנק. התשובות טכנית נכונות ומדויקות, אבל הן מרגישות רחוקות, לא אישיות, כמעט עוינות. זה כמו ההבדל בין לדבר עם חבר טוב לבין לדבר עם פקיד בלשכה ממשלתית.
זה מזכיר לי את הביטוי "זה לא מה שאמרת, זה איך אמרת זאת". התוכן אולי משתפר, אבל החוויה נהרסה לגמרי.
שוכח באמצע שיחה – בעיות זיכרון מפתיעות
זה אולי הדבר הכי תמוה מכולם. OpenAI הבטיחו שהמודל החדש זוכר יותר ויכול להחזיק שיחות ארוכות יותר עם הקשר עמוק יותר. זה נשמע נהדר בתיאוריה, אבל בפועל קורה הפוך.
לפעמים המודל פשוט שוכח מה דיברנו עליו לפני עשר הודעות בלבד. אם אני מתייחס למשהו שאמרתי קודם, הוא מבולבל לחלוטין ומבקש שאזכיר לו שוב את כל ההקשר. זה כמו לנהל שיחה עם מישהו שיש לו בעיות זיכרון – מתסכל ולא יעיל.
הדבר הזה הופך שיחות ארוכות לחוויה סיזיפית. במקום לבנות על מה שכבר נאמר, אני נאלץ לחזור שוב ושוב על אותן נקודות, להזכיר הקשרים, ולאבד זמן יקר.
מה הלאה? תקווה זהירה וחלופות מעשיות
למרות כל הביקורת, אני מאמין שהצוות ב-OpenAI יתעשת על עצמו תוך כמה ימים או שבועות והצ'אט יחזור לעצמו. הם חווים השקה קשה, זה קורה לכולם בעולם הטכנולוגיה. הבעיה היא שכרגע, החוויה מאוד מציקה ומתסכלת למשתמשים נאמנים.
בינתיים, אני מזמין את מי שעדיין לא ניסה לעבוד עם חלופות כמו Claude של Anthropic וגם עם Gemini של גוגל. כל מודל יש לו חוזקות וחולשות שונות, וטוב לדעת שיש לנו אפשרויות.
והכי חשוב – לזכור שבסוף אלה תוכנות מחשב. יש בהם באגים, יש בהם מגבלות, והם לא קוסמים יודעי כל. יש עוד זמן רב (אם בכלל) עד שהם באמת יחליפו אותנו כבני אדם.
המסקנה: חשיבות החוויה על פני הטכנולוגיה
למרות ש-GPT-5 חזק יותר בניתוחים מורכבים ובמשימות מתקדמות, אנחנו המשתמשים אומרים דבר אחד ברור: מה שחשוב זה איך מרגיש לעבוד איתו יום יום – לא רק הציונים במבחנים אקדמיים או בהדגמות טכניות.
טכנולוגיה טובה היא כזו שנעלמת ברקע ופשוט עוזרת לנו להיות יותר יצירתיים ויעילים. כשהכלי הופך למכשול במקום לעזר, משהו השתבש בדרך.
אני מקווה (ומאמין) ש-OpenAI יקשיבו למשוב ויחזירו את הפשטות, המהירות והחוויה הנעימה שאיפיינו את המודלים הקודמים. עד אז, נמשיך לחפש, לנסות ולהסתגל – כי אחרי הכל, זה מה שאנחנו עושים הכי טוב כבני אדם.
